מר״מ: איך מתרגלים את תחנת המפגש הרפואי המדומה
בתחנה נכנס שחקן שמגלם מטופל, ויש 15 דקות לברר את הבעיה, להבין מה מטריד אותו ולהגיע לתכנית מוסכמת. הבוחנים לא שואלים כלום. הם מסמנים לפי מחוון.
פתוח עם מנוי.
איך זה עובד באתר
קוראים את דף הנתונים. השעון כבר רץ, והמטופל נכנס אחרי שתי דקות
מדברים איתו בקול. הוא עונה בקול, כמו שחקן שלמד את התפקיד
שאלה פתוחה מקבלת סיפור, ושאלה סגורה מקבלת תשובה קצרה. מה שלא שואלים, הוא לא מספר
הבוחן מודיע על הזמן אחרי 7 דקות, וכשנשארות 3
בסוף: ציון לפי המחוון, סעיף אחר סעיף, מה ששאלת ומה שלא, ומשוב על ניהול המפגש
מה הבוחנים מסמנים
- פתיחה והקשבה: שאלה פתוחה, לתת למטופל לספר
- בירור התלונה, כולל דגלים אדומים
- חוויית המחלה: מה המטופל חושב שיש לו, ממה הוא חושש, איך זה משפיע על התפקוד ומה הוא מצפה לקבל
- הבעיה השנייה, שהמטופל לא מעלה מעצמו
- סיכום ותכנית שהמטופל מסכים לה
מה המחוון לא סולח עליו
בחלק מהמפגשים יש במחוון גבול קשיח, כמו ״לא התחיל אינסולין: לכל היותר 1״. בתרגול כאן הגבולות האלה מופעלים על הציון בדיוק כמו בחוברת.
שאלות נפוצות
מאיפה המפגשים?
ממחווני ההערכה של המבחנים הקודמים: המטופל, מה שהוא יודע ומה שמדאיג אותו, וסעיפי המחוון. דף הנתונים של הנבחן לא פורסם, ולכן ערכי המעבדה שבו משוחזרים.
המטופל באמת מדבר?
כן. עונים לו בקול, והוא עונה בקול משלו. כשמשתתקים, הוא מחכה. אחרי שתיקה ארוכה הוא שואל ״דוקטור?״
זה כלול בשאלה החינמית?
לא. המר״מ פתוח עם מנוי. השאלה החינמית שמקבלים בהרשמה היא שאלה קלינית.